חדושי הר"י מיגאש על בבא בתרא קכ״ב

« חדושי הר"י מיגאש על בבא בתרא ק״כ ע״א חדושי הר"י מיגאש על בבא בתרא קכ״ג ע״ב »

1 בבא בתרא פתח ↗

וְלֹא נִתְחַלְּקָה אֶלָּא בְּגוֹרָל – שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַךְ בְּגוֹרָל״. וְלֹא נִתְחַלְּקָה אֶלָּא בְּאוּרִים וְתוּמִּים – שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַל פִּי הַגּוֹרָל״.

2 בבא בתרא פתח ↗

אָמַר מָר: עֲתִידָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁתִּתְחַלֵּק לִשְׁלֹשָׁה עָשָׂר שְׁבָטִים. אִידַּךְ לְמַאן? אָמַר רַב חִסְדָּא: לְנָשִׂיא, דִּכְתִיב: ״וְהָעֹבֵד הָעִיר יַעַבְדוּהוּ מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל״. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי, אֵימָא רוּנְגָּר בְּעָלְמָא! לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דִּכְתִיב: ״וְהַנּוֹתָר לַנָּשִׂיא מִזֶּה וּמִזֶּה, לִתְרוּמַת הַקֹּדֶשׁ וְלַאֲחֻזַּת הָעִיר״.

3 בבא בתרא פתח ↗

וְלֹא נִתְחַלְּקָה אֶלָּא לִכְסָפִים – שֶׁנֶּאֱמַר: ״בֵּין רַב לִמְעָט״. לְמַאי? אִילֵּימָא לְשׁוּפְרָא וְסַנְיָא, אַטּוּ בְּשׁוּפְטָנֵי עָסְקִינַן? אֶלָּא לִקְרוֹבָה וּרְחוֹקָה.

1 אך בגורל. משמע שצריך לגורל ועל פי הגורל משמע שצריך לאורים ותומים שהן כמו דיבור:

2 לא סלק' דעתך דכתיב והנות' לנשיא מזה ומזה לתרומת הקודש ולאחוזת העיר אלמא חלק הנשיא באחוזת העיר ואינו רונגר בעלמא:

3 ולא נתחלקה אלא לכספים שנאמר בין רב למעט. כלומר כך אמר הכתוב צריך אתה לדקדק בין חלק יפה לחלק כחוש ולשום אותן ולהשוותן בדמים אלא לקורבא ורוחקא כלומר שחלק הקרוב לירושלים צריך ליתן שבח לרחוק מירושלים משום עליית רגל וזה שהוצרך הכתוב להודיעך שאע"פ ששניה' שוין בשופרא וסגיא צריך ליתן בין חלק קרוב לחלק רחוק:

4 דומין לחרס. שהן פגים וקשים ולבסוף מסריחין מרוב שומנן מחמת שנתבשלו מאד באילניהן ואיכא דאמרי בתחילה מסריחין ולבסוף דומין לחרס. כלומ' קשין כחרס שאינן נרקבין ואינן נפסדין:

« חדושי הר"י מיגאש על בבא בתרא ק״כ ע״א חדושי הר"י מיגאש על בבא בתרא קכ״ג ע״ב »